מאקי ומקלוצקי בנות ה-50 של המאה ה-20 עמלו כדי לצמצם את בעיית קיום הרוע לבין קיום של אלוהים שהוא כל-יכול, רואה-כל והטוב המושלם. הם צמצמו זאת על פי התאיזם לסעיפים הבאים:
1. אלוהים הוא כל-יכול
2. אלוהים רואה-כל
3. אלוהים הוא הטוב המושלם.
4. מתקיים רוע וסבל בעולם.
כפי שנראה, כל שניים מהסעיפים הנ"ל יכולים להתקיים יחדיו, אך לא יתכן שכולם יתכנו בו זמנית. במילים אחרות, יחדיו הם יוצרים סתירה לוגית. אין סתירה ישירה בין סעיף אחד לאחר, אולם לא ניתן להסיק השערה בקיום הסעיפים הללו יחדיו.
על פי השלכות התכונות האלוהיות בסעיפים 1-3 ניתן לקבוע את ההשערות הבאות:
5. אם אלוהים כל-יכול אז יש באמתחתו למנוע כל קיום רוע וסבל בעולם.
6. אם אלוהים רואה-כל הוא מודע לקיום הרוע והסבל בעולם ומודע לכיצד לפתור ולמנוע אותו
7. אם אלוהים הוא הטוב המושלם הוא יהיה מעוניין לפתור את העולם מהרוע והסבל.
ההשערות 5-7 יחדיו טוענות שבקיום אלוהים תאיסטי בעולם, אין קיום לרוע וסבל בעולם, אולם אנו יודעים שהעולם רווי ברוע וסבל. א-תיאולוגים גורסים מטענות 5-7 את המסקנות הבאות:
8. אם אלוהים יודע הכל אודות הרוע והבסל בעולם, יודע כיצד לפתור או למנוע אותו, יש באמתחתו את הכוח ועדיין אינו מונע - אלוהים איננו הטוב המושלם.
9. אם אלוהים יודע הכל אודות הרוע והסבל בעולם, יודע כיצד לפתור או למנוע אותו, רוצה לפתור אותו אך לא עושה זאת - אלוהים איננו כל-יכול.
10. אם אלוהים מסוגל למנוע את כל הרוע והסבל, רוצה לעשות זאת אך לא עושה זאת, הוא כנראה איננו מודע לקיום הרוע והסבל ואיננו יודע כיצד לפתור אותו כך שאלוהים איננו רואה-כל.
ומאחר שרוע וסבל קיימים בעולם, אנו יכולים להסיק: אלוהים הוא איננו כל-יכול או איננו רואה-כל או שאיננו הטוב המושלם, כך ש:
11. אם אלוהים קיים, הוא או חסר-כח או חסר-תודעה או מרושע.
ואם נחבר מחדש את טיעונים 1-3 לטיעון הבא:
12. אלוהים הוא כל-יכול, רואה-כל והטוב המושלם.
נסיק כי מתקיימת סתירה בין טיעונים 11 ו- 12 והם אינם יכולים להתקיים יחדיו, כך שקיום רוע וסבל בעולם נוגד את התיאולוגיה.
בשנת 1981 הציע
הרב הרולד קושניר בספרו "כשדברים רעים קורים לאנשים טובים" נתיב מילוט מסתירה לוגית זו: להכחיש את כל יכולתו של אלוהים (1). לפי הצעתו אלוהים איננו מתעלם מסבלך כשהוא לא פועל כדי למנוע אותו, מאחר שהוא כל-יודע, אלוהים שהוא הטוב המושלם אף סובל עמך בכאבך, הבעיה לפי הרולד קושניר היא שאלוהים איננו מסוגל לעשות דבר מאחר שהוא לא כל-יכול.
אלוהים מצטייר לפי קושניר כחלשלוש טוב-לב. הוא היה מעוניין לעזור אך אין ברשותו את הכוח לעשות דבר בנוגע לרוע וסבל.
הכחשת אחד הסעיפים (1-3) היא בהחלט דרך אחת טובה להמנע מהקושי הלוגי בקיומו של הרוע, אולם היא לא דרך מושכ במיוחד לתאיסטים רבים. דרך זו בדרך כלל גוררת אחריה סתירות נוספות מהכתוב בתנ"ך ולא מסתדרת בעיני הציבור התאיסטי, למשל אם לפי קושניר אלוהים איננו כל-יכול אז איך נסביר את עמוד האש שהוביל את משה במדבר? את הסנה הבוער? את הבריאה?
ישנם שמצדיקים שאולי להלוהים יש סיבה טובה להרשות לרוע ולסבל להתקיים, אולם לא כל סיבה יכולה להצדיק לאדם, נבון ככל שיהיה, מתן אלוהים רשות לקיום רוע וסבל כפי שאנחנו מכירים. רוצחים סידרתיים ורוצחי המונים בדרך כלל יוצרים מניע מדוע הם מקיימים פשעים כה נוראיים, אולם אין להם סיבות שאנחנו יכולים למצוא כהגיוניות. סיבה מוצדקת מתפרשת לנו כהגיונית כאשר אדם בעל סיבות מוסריות מספקות מבצע התנהגות שאנו מפרשים כבלתי מוסרית וכאשר נהיה מודעים לסיבות המוסריות המספקות נוכל להבין ולתמוך באותה התנהגות שנראתה לנו קודם כבלתי מוסרית. פילוסופים של התיאולוגיה קוראים לסיבה הספיציפית הזו שתוכל להצדיק את כך שאלוהים מרשה לרוע להתקיים "סיבה מורסית מספקת", כך ש-:
13. קיימת אפשרות שאלוהים מרשה סיבות מוסריות מספקות להצדקת רוע.
כל שלו היו סיבות מוסריות מספקות להצדקת רוע,אפשרי שאלוהים הוא כל-יכול, רואה-כל והטוב המושלם ועדיין מתקיים בעולם רוע וסבל.
עתה לפני שנשליך את ההשערה הזו על אלוהים, הבא נשליך אותה על פן בקיום האנושי המודרני. נגיד שאחד השכנים פונה אליך ומגלה לך שאחת השכנות הרשתה למישהו זר להנחית כאב על בנה. כתגובה ראשונית תוכל לחוות אולי הלם או זוועה, אולם אם אותו שכן יוסיף שהכאב נגרם על ידי מחט של מזרק שימנע מבנה את מחלת הפוליו, כבר לא תחשוב את אותה שכנה כסכנה לציבור. במקרה החיסון, השכנה סיפקה סיבה מוסרית מוצדקת כדי להרשות כאב לבנה. הבטחת בטחון בריאותי לטווח הארוך, שמצדיקה רוע או סבל.
התאיסטים טוענים שסיבות מוצדקות מסוג זה הן ההצדקות האלוהיות לרוע והסבל בעולם.
לפי אלווין פלאנטינגה, סבל ורוע הוא המחיר שהאדם משלם על קיומו של הטוב. "יצירת האדם החופשי היא יצירה בעלת ערך מוסרי עצום. אלוהים איננו יכול לבטל רוע וסבל מהעולם ללא לבטל את הטוב, כאשר יצר אנשים בעלי רצון חופשי שיוכל לקיים עמם מערכת יחסים ושמסוגלים לאהוב אחד את השני ולעשות מעשים טובים" (פלאנטינגה, 1974). פלאנטינגה טוען בעצם שאלוהים מאשר קיום מסוים לרוע שהוא קטן בערכו מהטוב, וקיים קשר בין ההיתכנות של השניים. ביטול הרוע והסבל היה גורם מידית לקיום כל הטוב. אלוהים כאן מוצג בדומה לאותה שכנה שהרשתה לסבל מסוים לבנה להתרחש, כדי להרשות טוב מסוים להתקיים, אולם לפני שנחליט אם טענו של אלווין יכולה להצדיק את הרוע והסבל ביקום, צריך להבין מהו בעצם אדם בעל רצון חופשי. במילים אחרות, ליברליזם.
את הליברליזם ניתן להסביר בקצרה כהשקפתו של אדם כשהוא חופשי לקיים מעשה מסויים, אם ורק אם האדם חופשי לבחור אם לקיים את אותו מעשה או להימנע מקיום אותו מעשה. במילים אחרות, האדם איננו נאלץ לקיים או להימנע מאותו מעשה על ידי כוחות כלשהם פרט לבחירתו. זו ההשקפה בה האדם איננו בקיום דטרמיניסטי, בשונה ממכונות או רובוטים שפועלם ותפקודם המלא הוא נגזרת של בחירת המפעיל.
